אודותינו
הסיפור של גילאור
לפני כמה שנים כמעט וטבעתי במהלך טיול משפחתי.
לאורך כל הילדות החוויה לא עזבה אותי. במשך שנים החברים והמשפחה היו נכנסים ויוצאים מהמים לחוף ומהחוף לים, כשאני פשוט נשאר בחוץ.
החלטתי לקפוץ למים ונרשמתי לקורס צלילה.
בפעם הראשונה לאחר הטביעה הצלחתי להתגבר על הפחדים והחששות מהים. כן, אותו הים שראיתי עדי לפני כמה שנים כמפלצת כחולה ואימתנית הוא בשבילי המקום הכי טבעי.
את התודה, מעבר לבורא עולם, אני נותן בעיקר לספורט הימי. בזכות הלמידה וההבנה איך להשתמש בפלא הבריאה שנקרא הים, פשוט הצלחתי להתגבר על הפחדים והחששות ממנו.
זה התחיל בצלילה עם מכלי אוויר שנתנו לי אוויר (ובטחון) להתמודד עם הפחד,
והמשיך לגלישה שעזרה לי להתעלות מעל הגלים ומעל עצמי בכל אימון מחדש.
אין לי איך לתאר את זה במדויק,
תחושת הניתוק, הריחוף, השליטה בגלשן ובעצמי.
לנו, לציבור הדתי, יש נטיה ללכת לחופים לא מוכרזים כדי לשמור על הלכות הצניעות. מנהג זה, מלבד היותו מסוכן- גורם לכך שציבור שלם אינו מתחנך בים ולא מקבל את הכלים הנדרשים להתמודדות עם הים והסכנות הקיימות בו.
כך בעצם נולד הרעיון של גולש עם כיפה.
המיזם מנגיש את עולם הים לציבור הדתי ומאפשר לו ללמוד גלישה בסביבה המכבדת את אמונותיו והלכותיו ככל האפשר.